האין-ושות

על המחבר

אחרי שנים רבות בהייטק, בתפקידי פיתוח, ניהול ושיווק, אני עדיין חי ונושם טכנולוגיה — ובמיוחד את מהפכת הבינה המלאכותית שמתרחשת לנגד עינינו בקצב שקשה היה לדמיין רק לפני שנים אחדות. ה־AI כבר מזמן אינו נשאר בתוך המחשב. הוא מתחבר לרובוטיקה, לרכב אוטונומי, לכלים בלתי מאוישים ולעוד ועוד מערכות שנכנסות לחיי היומיום שלנו. וככל שהיכולות האלה מתפתחות, מסקרן אותי פחות לשאול רק מה הטכנולוגיה תוכל לעשות, ויותר מה היא תעשה לנו. כי טכנולוגיה אינה מסבירה הכול, ביחוד את הארועים בארץ ובעולם בשנים האחרונות. היא אינה נותנת תשובות טובות במיוחד לשאלות על טבע האדם, מוסר, חופש, אחריות, אמונה, פחד או הצורך שלנו במשמעות. את התשובות לשאלות האלה התחלתי לחפש לפני כשנתיים גם בעולם הפילוסופיה. ובתוך כל זה, החלק היצירתי שבי מסרב לנוח. אני מצלם, מנגן בחליל צד, מצייר — ועכשיו גם כותב. הרעיון שבבסיס הספר הסתובב לי בראש כבר כמה שנים. לפני כארבעה חודשים החלטתי להפסיק לחשוב עליו ולהתחיל לכתוב. כתבתי בלי הפסקה, עד שהעזתי לתת לענת, אשתי, לקרוא. היא נתנה אור ירוק, ומכאן התהליך הלך והאיץ. עד מהרה הייתה בידי טיוטה מודפסת שעברה בין חברים. קיבלתי תגובות טובות, אבל גם ביקורת — ולשמחתי לא מעט ממנה. במקביל עבר הספר קריאה של שש עורכות ספרותיות בשלבים שונים של הכתיבה. הקשבתי, שיניתי, מחקתי, כתבתי מחדש וניסיתי לפצח כל בעיה שעלתה. זה היה מאתגר מאוד. ואני אוהב אתגרים. התוצאה היא הספר שנמצא כאן.